עברו קצת יותר משנתיים וחצי מהפעם הראשונה שכתבתי פה.
זה לא היה פה בכלל.
זה היה בבלוג אחר. אז קראו לו "Noa...".
ואז הייתי "My Moon".
ועכשיו? עכשין אני "Suzan".
אבל אני לא יכולה להגיד שזה בדיוק נכון.
כי אני כבר לא "סוזן" יותר.
השתניתי.
לא ממש השתניתי. יותר כמו... התקרבתי למי שאני ולמי שאני רוצה ורציתי להיות.
אני לא טומבוי. אף פעם לא הייתי.
אני לא אלימה. אני חלשה מדי בשביל זה.
אני לא רוכבת על סוסים יותר.
אני לא ממהרת ושופטת אנשים עם הכינויים "ערס", "פרחה", ו"פקאצה".
אני יודעת לזהות את החולשות בעצמי ובאחרים.
אבל אפילו יותר מזה, אני יותר לזהות את החוזקות.
אני חיובית.
אני תמיד צוחקת, גם כשאיו סיבה.
אני יודעת שאני בן אדם רומנטי וקיטשי.
החברים והמשפחה שלי זה הכול בשבילי.
אני מתלהבת משטויות, ובאותה מידה מתאכזבת ונעצבת.
אני בן אדם טוב. מאוד טוב.
כשאני לא ביץ'. אבל כל עוד אתם לא מהווים איום בשבילי, אני אשתדל להיות נחמדה.
ואני כל כך, כל כך השתניתי.
אני לא אבודה יותר. עדיין מחפשת, אבל לא אבודה.
כרגע, אני בסדר.
אני בן אדם, ויש לי כל כך הרבה סיפורים לחלוק.
אבל כבר נמחק לי חלק מהפוסט הזה, אז זה יקרה לאט לאט.
לכן, לעכשיו, שלום.
אני כמעט נועה.
ומי אתם?
"Your'e almost alice"
;){kind=link}