עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות

שלום לכולם!
שמי נועה, לא באמת סוזן.
הלוואי והייתי יכולה לתאר את עצמי כך בקצרה, אבל אני לא יכולה, אז תצטרכו להבין איזה מין סוג בן אדם אני בעצמכם! ^^
חברים
snow whiteתיאוRainThese HeavenMagenAprilBe Your Own Hero
The Cheshire Catfrikit so what??me-***פריםעוד מוזרה בעולםDown
my life-mishelLonely guyThe Girl with Two Heartsשקדמאיה נוימןgamer girl
TigerLilyאפרתנערת הגורלcosmicBFFHere To LoveMeshi
Thelse
נושאים
25.11.2016
And as the TV blasts loudly, I shed another tear as I whisper "I wish I was dead"
City of Stars

City of stars
Are you shining just for me?
City of stars
There's so much that I can't see
Who knows?
Is this the start of something wonderful and new?
Or one more dream that I cannot make true?

אני רוצה, אבל...

29/07/2016 20:31
Suzan
Random bursts of randomness
פיכסה.
הדרך הכי טובה לתאר את ההרגשה שלי היא פשוט פיכסה.
פיזית אני מרגישה שכל מגע בכל דבר מיותר. כבר התרגלתי לכאב הראש שמלווה אותי מתחילת היום. יש לי בחילה, אבל גם היא, ברקע.
אני מרגישה חרא. ברגעים אלו יש ארוחת ערב משפחתית שפשוט לא יכולתי ללכת אליה. אני פשוט... לא יכולה לתקשר עם אנשים כרגע. אבל להיות לבד... זה קשה, כי אני בעצם גם רוצה קשר עם אנשים אחרים.
לא מזמן, כשרבתי עם, נדמה לי שקראתי לו פה טחינה, הוא קרא לי אנוכית. מאז אני לא מפסיקה לחשוב על זה.
לפני כמה ימים, כשחברה שלי סיפרה על אמונתה שהכול בא ממניע אנוכי.
היום, כשאמא שלי באה אליי, כשאני עם אוזניות באוזניים, והראתה לי סרטון שלה מלפני כמה שנים באיזה כנס מקהלות, ודי... דחיתי אותה. זה לא היה אפילו אשמתה, שהייתי בחרא מצב רוח. זה פשוט שמה שהיא הראתה לי לא עניין אותי, לא במצב רוח הזה. ואז היא אמרה לי שלפעמים גם אחרים רוצים, ושאני לא יכולה להיות נחמדה "רק כשאני רוצה".
אני אנוכית, אני מניחה. אני לא אוהבת את זה, אבל אני חוששת שזה המצב. העניין הוא שהאנוכיות הזו מתבטאת בעיקר אצל המשפחה, ואל החברים אני מתייחסת לגמרי אחרת.

עד שאיכשהו הבנתי קצת את האישיות שלי, אני שוב מתבלבלת מאוד. קשה לי לשקף את האישיות שלי.

קשה לי במיוחד לאחרונה, כי יש לי חרא זיכרון, וזה פוגע בי בכל מיני דברים.

ראיתי היום "Love Live! School Idol Project" והבנתי שהייתי רוצה להיות איידול. הייתי מוכנה לעבוד קשה. כי הייתי זוכה ללבוש שמלות מקסימות, לרקוד, ולשיר. לשיר.
לפני כמה חודשים הבנתי שאני רוצה לשיר. מאז אני בפיתוח קול, 45 דקות בשבוע. אבל זה לא מספיק. אני לא רוצה להפסיק לשיר. שירים ביפנית, שירים באנגלית, שירים בעברית.
באנימות שאני רואה, החלק האהוב עליי הפך להיות השירים.
But that's beside the point.
The point is...
I want to sing.
And I want to dance. I genuinely want to dance.
ועוד פעם לאנשים מאחורה:
אני רוצה לשיר.
ואני רוצה לרקוד.
זה כאילו חלקים ממי שהייתי בכיתה ב' חוזרים אליי, לטוב ולרע.
אז אני שרה.
לא כמו שהייתי רוצה, אבל אני שרה.

אני מתחילה לשקול מגמת מוזיקה. זה עוד שנה, אבל... כרגע יש לי מקצוע אחד שאני יודעת בוודאות שאני רוצה לקחת ברצינות, שזה ספרות. ויש את אלה שאני לא כל כך בטוחה לגביהם. מדעי החברה ו... מוזיקה.
(פתאום הבנתי שזה מוסיקה, ולא מוזיקה, אבל בראש שלי זה מוזיקה, אז שיהיה)

עכשיו,בנוגע לריקוד. אני קצת יודעת איך הייתי רוצה לרקוד. הייתי רוצה לרקוד כמו שהן רוקדות בLove Live, או כמו מישהי מקסימה שמצאתי באינסטגרם, michigopyon.
עכשיו, אין לי מושג איפה ואיך אני יכולה לרקוד ככה. אין לי גם מושג איזה סוג של ריקוד זה. זה פשוט נראה כיף *dreaming eyes*
אני באמת לא יודעת איפה אני יכולה לרקוד ככה, ואני מפחדת. יש בזה משהו נורא מפחיד, כי זה חדש לי מאוד.
החשש הכי גדול שלי הוא שזה בעצם ריקוד שיותר רוקדים ביפן ושיט, ושאני לא אמצא איפה לרקוד ככה.
אני לא יודעת. כל הדבר הזה עטוף באי וודאות נורא גדולה.

*מתנשפת*
זה היה קצת... מתיש רגשית, אבל איכשהו, אני גם מרגישה יותר טוב עכשיו.
אשמח לעצות, כי אני קצת (אתם מוכנים? אתם מוכנים?) אובדת עצות.
סליחה. זה חתול הפאנס שבי XD
מיאו
אני
לא יודעת איך לסיים את זה
היה לי נחמד לכתוב את זה
אני לא רוצה לגמור את זה
אבל
זה כנראה הזמן
אז
תודה, אני מעריכה את כל מי שטרח לקרוא את הבלאגן הרגשי הזה :)

הי, הנה אני עם הרגשות והמחשבות שלי!
(פעם ראשונה שאני מנסה את המפרידים האלה, מקווה שזה לא נראה מוזר)
The Cheshire Catמאור ג'יגלבהYN71
cosmicBFF
04/08/2016 01:49
תנסי להשתמש ב"מיוזיקלי," זו אפליקציה כזו שמאיצה את השפתיים בשביל להתאים לשיר רקע, אבל הרבה אנשים רוקדים שם. וכל העניין של ההילוך המהיר ממש מתאים לסגנון של ה'איידולים,' לדעתי. ובגלל שזה באינטרנט, גם אין ממה להתבייש.
ואני לא חושבת שזו אנוכיות, לפעמים פשוט אין לנו כוח לאנשים מסביבנו, וכמובן שצריך לחפש שיטות ודרכים מנומסות להתמודד עם העולם החיצון, מבלי לפגוע בו, אבל אני חושבת שזה פשוט פרק זמן טבעי. "טבעי" במובן של זה שהוא מגיע כשום שהוא חולף. אבל, בעיקרון, כדי להיפתר מזה, פשוט תנסי להכניס אופטימיות לדרך החשיבה שלך.
ואני בטוחה שתצליחי בכל מה שאת מקווה להצליח בו, את רק צריכה לנסות בדרך המתאימה לך♥.
(O)
Suzan
05/08/2016 10:00
תודה רבה O, אני אולי אבדוק את האפליקציה הזו
בכלל, תודה רבה ❤
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה:


הקלד את המספר המופיע בתמונה:

קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
ארכיון
When you wish

When you wish upon a star
Makes no difference who you are
Anything your heart desires
Will come to you
If your heart is in your dream
No request is too extreme
When you wish upon a star
As dreamers do
When you wish upon a star
Your dreams come true

-Pinocchio-
תאריך פתיחת הבלוג

הבלוג נפתח בתאריך 09.10.2013
הבלוג הקודם שלי נפתח ב - 23.9.2013 ונסגר ב - 08.10.2013