לא הבנתי מה אני עושה בעולם הזה.
הרגשתי לבד.
הייתי לבד.
ואז היא הגיעה.
ושינתה לי את החיים.
אלי.
היא החברה הכי טובה שלי בעולם.
היא נחמדה, מצחיקה, מטורפת כמוני.
היא מבינה אותי.
היא לא סותמת, אבל היא מבינה אותי.
איתה אני יכולה להיות המטורפת שאני באמת.
בזכותה אני פה, כותבת.
היא נתנה לי את הרעיון לכתוב.
בזכותה אני לא יושבת כל היום בבית היום.
אני הולכת למסיבת פיג'מות עם הילה וקרן, ואיתה כמובן, והכול בזכותה.
שנאתי אותן בכל נפשי לפני שהיא באמת הכירה לי אותן.
היום כולנו חברות טובות.
ארבעת החנוניות.
אלי - העצבנית (סורי אלי אבל זה מה שאת ^_^ ...) קרן הפקאצה (לא במובן רע כמובן...) הילה החמודה ואני, המטרידה.
אני מאוד אוהבת אותה.
ואני יכולה רק לקוות שזה הדדי.
;){kind=link}